טקסט – מגילת העצמאות
בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות
ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים
הנצחי.
לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה
ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית.
מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה;
ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגִנִ ים הפריחו נשמות, החיו שפתם
העברית, בנו כפרים וערים, והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן
על עצמו, מביא ברּכת הקִדמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית. בשנת תרנ"ז
1897 נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תיאודור הרצל
והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו.
זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 7871 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים,
אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות
העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי.
השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון, בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה,
הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על-ידי
חידוש המדינה היהודית בארץ-ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק
לעם היהודי מעמד של אומה שוות-זכויות בתוך משפחת העמים.
שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה ויהודי ארצות אחרות לא חדלו להעפיל
לארץ-ישראל, על אף כל קושי, מניעה וסכנה, ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד, חירות
ועמל-ישרים במולדת עמם.
במלחמת העולם השנייה תרם הישוב העברי בארץ את מלוא-חלקו למאבק האומות השוחרות
חירות ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי, ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה לו את הזכות
להימנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות.
ב-98 בנובמבר 7891 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית
בארץ-ישראל; העצרת תבעה מאת תושבי ארץ-ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הנדרשים
מצדם הם לביצוע ההחלטה. הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את
מדינתו אינה ניתנת להפקעה.
זו זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית.
לפיכך נתכנסנו, אנו חברי מועצת העם, נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט
הבריטי על ארץ-ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות
המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל.
הסבר הטקסט
מגילת העצמאות הוא המסמך המכריז על הקמת מדינת ישראל. בן גוריון קרא אותו באירוע הכרזת המדינה והוא נועד לבסס את הצדקת קיומה, להגדיר את מהותה ולהכריז באופן פומבי כלפי עם ועולם על הקמתה.
כמחצית ממגילת העצמאות מוקדשת להצגת הבסיס ההיסטורי, המוסרי והמשפטי לחידוש העצמאות היהודית בארץ ישראל ולהקמתה של מדינת ישראל. החלק השני של המגילה הוא ההכרזה "על הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל, היא מדינת ישראל." חלק זה הינו המשך ישיר של החלק הראשון: לאחר שהוגדר הבסיס ההיסטורי, המוסרי והמשפטי להקמת המדינה בארץ ישראל, מכריזה מועצת העם על הקמת המדינה ונקבע שמה של המדינה – "מדינת ישראל".
הצעות לפעילות
- חלקו למשתתפים עותק של הכרזת העצמאות ובקשו מהם להדגיש בעבודה בקבוצות את כל המקומות בהם קיימת התייחסות לעם היהודי. רכזו את הממצאים במסגרת דיון משותף של גל הקבוצה.
- בדיון בקבוצות נסו על פי ממצאי הפעילות הקודמת להגדיר את מעמדו של העם היהודי ביחס למדינה. האם שמורה לו זכות המייסדים? האם לאחר ההקמה יש לו זכויות וחובות ביחס למדינה? מה הן?
- האם ניתן להגדיר את העם היהודי כשותף סביל במדינה? שותף פעיל? בעל מניות? אוהד מהיציע? מה דעת המשתתפים?
- האם המציאות ב-2015 מבטאת את רוח המגילה בהיבט של הזיקה שבין ישראל והעם היהודי? האם יש דברים שצריך לשנות ביישום של מערכת הקשר? מה הם?
טקסט 2 – שיר בבוקר בבוקר
שירו של אמיר גלבוע, שיר בבוקר בבוקר, נתפתח במשפט שהפך מאז לנכס צאן ברזל בשיח הישראלי:
"פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת ולכל הנקרא בדרכו קורא הוא שלום".
הסבר הטקסט
שירו של גלבוע נכתב אחרי הקמת המדינה והוא מבטא את התלכדות תחושת היחיד היהודי והקולקטיב היהודי בעקבות הרגע ההיסטורי המכונן הזה. הקמת המדינה יצרה קולקטיב יהודי הפעיל על בימת ההיסטוריה ובקרב אומות העולם וכך הפכו היחידים מניה וביה לעם. העובדה שהעם "מתחיל ללכת" מסמלת את הפיכתו מגורם פאסיבי לגורם אקטיבי בעולם והיא גם זאת שיוצרת תחושה של היות חלק מעם (מרגיש כי הוא עם) בקרב היחידים המרכיבים את הקולקטיב. לא פלא הוא גם שהמסר של אותו עם – העם היהודי – לכל שאר העמים, הוא מסר של שלום.
הצעה פעילות חינוכית
- כתוב את מילות השיר על הלוח (אפשר גם להשמיע את הביצוע הידוע של שלמה ארצי שפרסם את השיר). שאל את המשתתפים אם הם יכולים לזכור אירוע בחייהם שגרם להם להרגיש כחלק מעם. איזה אירועים בחייהם גרמו להם להרגיש תחושת הזדהות משמעותית עם קולקטיב כלשהו?
- אין כל ספק שגלבוע שגדל בפולין ואיבד את משפחתו בשואה דיבר בשירו על העם היהודי. האם גם אתם רואים את הדברים בצורה זאת או שמא הם מבטאים את סיפורו של העם היהודי שחי בישראל?
- כיצד תסבירו את הפופולאריות לה זכה השיר בתקופת המאבק החברתי? לאיזה עם התכוונו שם?
- איזה אירועים יכולים לשחזר את תחושת הסולידאריות וההזדהות שבין היהודים בדומה לרגע הקמת המדינה?