טקסט: בניית קהילה – מוסדות הקהילה המרכזיים, סנהדרין י"ז ב'

בקטע קצר זה מהתלמוד, הרבנים נותנים רשימה של עשרת יסודות הליבה של עיר אידיאלית. איך צריכות הערים שלנו להיראות?

כל עיר שאין בה עשרה דברים הללו אין תלמיד חכם רשאי לדור בתוכה בית דין מכין ועונשין וקופה של צדקה נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה ובית הכנסת ובית המרחץ וביהכ"ס רופא ואומן ולבלר (וטבח) ומלמד תינוקות

הסבר לטקסט

במובאה זו מתוך מסכת סנהדרין בתלמוד בבלי, הרבנים נותנים לנו רשימה של עשרת המרכיבים שצריכים להתקיים בכל עיר, ושמשקפים קיום של קהילה יהודית בריאה ומשגשגת. בחנו היטב את המרכיבים השונים המוזכרים כאן.

ישנם סוגים שונים של מוסדות ואנשים, שחלקם הם בבירור בעלי טבע דתי (בית כנסת, מקווה, מורה, שוחט) ואחרים התורמים למבנה חברתי משגשג (בית משפט, סופר, קרן רווחה) ואחרים התורמים לאורח חיים בריא (בתי שימוש, רופא).

מתוך קטגוריות שונות אלו ברור שרבים רואים בעיני רוחם עיר שבה מטופלים כל צרכיו של הפרט, לא רק הצרכים הדתיים.

מעניין שהרבנים מציינים שמרכיבים אלה של עיר טובה רלוונטיים במיוחד עבור תלמידי חכמים, שאינם מורשים לחיות בלעדיהם. הדבר רומז  על כך שאנשים אחרים יכולים לחיות היכן שמוסדות אלה אינם קיימים.

מה משמעות הדבר? דרך אחת להסתכל על הנושא היא שמלומדי התורה הם האידיאל של חיים יהודיים (למרות שהם תמיד היו מיעוט קטן מאוד) ולכן הרבנים אומרים שהיהודים האידיאליים צריכים לשמור על הסטנדרטים הגבוהים ביותר ולחיות רק בסוג הטוב ביותר של ערים.

יתכן והדבר גם משקף מציאות שבה ערים כאלה היו דבר לשאוף אליו, אך לא מציאותיות עבור כל אחד, כפי שלא כל אחד יכול להיעשות תלמיד חכם, בגלל סיבות רבות וטובות. היום אולי כל אדם יכול להגיע לדרגת תלמיד חכם, ודרישות אלה יכולות לקבל מענה רחב מאוד.

לפי גישתו של מרדכי קפלן ליהדות כציוויליזציה, מוסדות קהילתיים הם יסודות ליבה של העמיות היהודית. הם מתפקדים לתחזוק החיים היהודיים, וגם יוצרים מחדש את העמיות היהודית בצלמם באופן קבוע ומתמשך.

לכן, כפי שהמוסדות השתנו במהלך מאות השנים, כך גם העם היהודי. היום, כשאנחנו בוחנים את המוסדות הנוכחיים שלנו, אנחנו יכולים לבנות אותם מחדש כדי לשרת את הצרכים שלנו, ולהוביל את העם היהודי לעתיד.

חזור לראש הדף

הצעות חינוכיות

קראו את הטקסט בתשומת לב. שימו לב לכל פריט ברשימה. בקשו מהמשתתפים לשקול כל יסוד נדרש.

חשבו על השאלות הבאות:

• מה משמעותו של כל יסוד נדרש ומדוע הוא חשוב?
• לפי הרבנים, באיזה סוג של עיר צריכים היהודים לחיות? האם יש יסודות המפתיעים אתכם ומדוע?
• ארגנו את עשרת היסודות בקטגוריות – מה אתם לומדים מתרגיל זה?
• שכתבו את הטקסט מנקודת מבט מודרנית. אילו מרכיבים תחליפו היום ומה תוסיפו במקומם?
• אילו מוסדות הם החשובים ביותר עבורכם בסביבת העיר שלכם? האם אלו יהודיים או אוניברסאליים?

צפו בסרט "עדס", שתמצאו בחלק של קטעי המדיה לנושא זה. חשבו על השאלות בנושא "בית כנסת הוא מוסד מרכזי".

חזור לראש הדף

מקורות נוספים

לצורך השוואה נוספת בין התפיסה התלמודית והביטוי שלה בחיים היהודיים בני זמננו, ראו בקישור הבא:

http://www.bjpa.org/Publications/downloadPublication.cfm?PublicationID=12133

חזור לראש הדף

טקסט: מרדכי קפלן מתוך יהדות כציוויליזציה

מה שמייחד את היהודים משאר החברה האנושית “מורכב משמירה על מערכות יחסים חברתיות, טיפוח של תחומי עניין תרבותיים, השתתפות בפעילויות, השתייכות לארגונים, התאמה למנהגים, והתנהגות כיהודי בהתאם לסטנדרטים חברתיים וערכיים”… ”לפיכך היהדות כתרבות נפרדת היא מושג מקיף בהרבה מהדת היהודית. היא כוללת את החיבור להיסטוריה, ספרות, שפה, ארגונים חברתיים, סנקציות חברתיות, סטנדרטים של התנהגות, אידיאלים חברתיים ורוחניים, וערכים אסטטיים אשר בכללותם מהווים ציוויליזציה". (קפלן, 1934, עמ’ 178)

הסבר לטקסט

קפלן שטוען שהיהדות מכילה הרבה מעבר לדת מונה בפיסקה זאת את המרכיבים של הציוויליזציה היהודית. בחלקה הראשון הוא מונה את הביטויים ההתנהגותיים של בני הציוויליזציה היהודית. בחלקה השני הוא משרטט את שדות התוכן שמייצרים את הציוויליזציה (היסטוריה, שפה, אידיאלים חברתיים ורוחניים וכו'). כל אלה ביחד מכוננים את הציוויליזציה היהודית.

חזור לראש הדף

הצעות לפעילות

• רשום על הלוח את שדות התוכן של הציוויליזציה ובקש מהמשתתפים לפרט כל קטגוריה למרכיבים תוך הבאת דוגמאות. למשל, באילו אידיאלים מדובר בהקשר של הציוויליזציה היהודית?
• על אף טענתו של קפלן כי היהדות כתרבות מקיפה בהרבה מהדת מה לדעת המשתתפים הקשר שבין הדת לציוויליזציה?
• מה משמעות העובדה שכל מרכיבי הציוויליזציה הם מעשי יד אדם? אילו אופציות זה פותח עבור יהודי ההווה או איזה אחריות זה מכיל עליהם?

חזור לראש הדף