זוהי אסופה של 18 מאמרים המתמודדים עם שאלות היסוד של התחום: “מה משמעותה של העמיות היהודית? מה חשיבותה? כיצד יש לטפח אותה?” באופן לא מתוכנן התפתח באסופה זאת שיח בין דורי בסוגית העמיות. מעניין לציין
שככל שהכותבים צעירים יותר הדגש עובר יותר מתוכן העמיות לטבע הקשרים המתחייבים ממנה. בעוד שאצל הכותבים הוותיקים מילות המפתח הן: ערכים, אחריות, התחייבות והמשכיות, הצעירים מתמקדים בקשרים, אוטנטיות, פתיחות, קבלה, יצירתיות והכלה. בין שתי הקבוצות, אסופה זאת מביאה גם את קולם של אנשי החינוך שמנחים ומאפשרים את תהליך השינוי הבין דורי. תרומתה וחשיבותה של קבוצה זאת לתהליך היא קריטית.